אהלי צדיקים
English
ב"ה יום חמישי , ז' כסלו ה'תשע"ט , 15/11/2018
תאריך פטירה:
א' ניסן  
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
דרכי גישה נכנסים לצפת בכניסה הישנה העליונה: מהכביש הישן 8900 (צומת עין זיתים – ראש פינה) כ-3 ק"מ מצומת עין זיתים – ימינה / כ-10 ק"מ מראש פינה – שמאלה. נוסעים עד הכיכר שליד תחנת אגד [השני], ממשיכים בכיכר וביציאה הראשונה פונים ימינה לרח' ירושלים. לאחר כ-140 מטר מסתעף שמאלה רח' הפלמ"ח. פונים ימינה לרח' הפלמ"ח. עולים עם הכביש כ-500 מטר, בעיקול רח' הפלמ"ח שמאלה רואים משמאל את ביה"כ הסמוך למערת שם ועבר [ליד בית לבן 'מקוה תכלת'], שם קבורים שם בן נח, רבי דוסא בן הרכינס ועוד תנאים.
מקום קבורה:
צפת ישראל
רבי דוסא בן הרכינס

רבי דוסא בן הרכינס, תנא בן הדור הראשון, בסוף תקופת בית שני.
בן דורו של רבי יוחנן בן זכאי והאריך ימים עד דורו של רבי עקיבא, כשישים שנה לאחר חורבן בית שני.
האברבנאל [הקדמה לנחלת אבות מנין כתאנשי כנסת הגדולה] כתב כי רבי דוסא היה בן דורו של רבי שמעון הצדיק ושניהם היו משיירי כנסת הגדולה.
לפי דברי הרמב"ם חי רבנו מעל ארבע מאות שנה, מימי שמעון הצדיק עד דורו של רבי עקיבא.

בכל מקום בתלמוד המוזכר סתם רבי דוסא, הכוונה היא לרבי דוסא בן הרכינס.

אמרותיו:
רבי דוסא בן הרכינס אומר שינה של שחרית ויין של צהרים ושיחת ילדים וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם: [אבות ג י]

רבי דוסא בן הרכינס אומר: העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה אומר: החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר, ולמחר הוא אומר: אם היום אם אמש, ולא הודו לו חכמים. [עירובין ל"ט א]

בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין, והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה, ועיניו קמו מלבא לבית המדרש. אמרו מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? ר"ע. הלכו ועמדו על פתח ביתו. נכנסה שפחתו, אמרה לו: רבי, חכמי ישראל באין אצלך, אמר לה: יכנסו, ונכנסו. תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. א"ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה. אמר: ויש לו בן לעזריה חבירנו? קרא עליו המקרא הזה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם", תפסו והושיבו על מטה של זהב. א"ל: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, א"ל: ומי הוא? עקיבא בן יוסף. א"ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב, בני, שב, כמותך ירבו בישראל. התחילו מסבבים אותו בהלכות, עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה: צרת הבת, מהו? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו ליה, והלא משמך אמרו: הלכה כבית שמאי! אמר להם: 'דוסא' שמעתם, או 'בן הרכינס' שמעתם? אמרו ליה: חיי רבי, סתם שמענו. אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים. [יבמות ט"ז א]

עובדות והנהגות:
את ענוותנותו של רבנו אפשר ללמוד מן הסיפור הבא:
כאשר נחלקו רבן גמליאל הנשיא ורבי דוסא בן הרכינס על מועד החודש כפי המובא בתלמוד [ראש השנה כ"ה א]
"באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עיבורו לא נראה. וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הורכינס: עדי שקר הן; היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כריסה בין שיניה? אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך."
רבן גמליאל נשיא ישראל רצה לשמור על הלוח המאוחד ולכן שלח רבן גמליאל לרבי יהושע: "גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך".
הלך רבי יהושע אל רבי דוסא בן הרכינס וספר לו כי רבן גמליאל כופה עליו את דעתו.
אמר לו רבי דוסא בן הרכינס: "אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל - צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו, שנאמר "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל", ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים - אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה."
רבנו היה אז זקן מופלג, חכם עצום ומוערך ע"י כל חכמי התלמוד של אותם זמנים, ואף על פי כן קבל את דעתו של רבן גמליאל כדי לחזק מעמדו של בית הדין בישראל.

מקום קבורתו:
מקום מנוחתו במערה הפנימית שבמערת שם ועבר שבצפת. היו שטענו שאחרים קבורים עמו, אך ר' חיים ויטאל אינו מסכים עמם, כפי שנראה:

"הלכתי לשיפט [צפת], והיא בגליל העליון. ושם מערה  נאה ויפה, ובתוך המערה נכנסתי, ושם קבר ר' דוסא בן הרכינס, ור' חנינא בן חכינאי ור' אליעזר בן הורקנוס". [מכתב מר' מנחם ב"ר פרץ החברוני]
"בצפת יש מערה מהוללה שמיחסים אותה אל חנינא בן דוסא, ויש שמיחסים אותה אל חנינא בן הרכינס. ומראים שם עוד מערה אחרת של ר' דוסא בן הרכינס, והוא קבור עם תלמידיו . בפתח המערה גדל עץ של חרובים". [שבילי דירושלים]
"צפת שבגליל העליון, ארצה נפתלי, נחלה שפרה. סמוך למגדל, במערה ששומרין אותה הגויים בטהרה, שם קברי ר' דוסא בן הרכינס ור' שמעון בן עזאי ור' יוסי בן זמרה  ז"ל ותלמידיהם בכוכין חקוקים בסלע... גויים אומרים כי יעקב בימי התאבלו על בנו, עמד שם". [כת"י מוסקבה]
"צפת שבגליל העליון, ארץ נפתלי. לפני המבצר במערה ר' דוסא בן הרכינס... ובמערה הנ"ל גם כן קבור שמעון בן עזאי ור' יוסי בן זמרא ור' נחמיה . והוא צורת הכיפה שעל מערת הושע בן בארי עליו השלום". [איגרת יחוס האבות מאלמוני]
"לדרום צפת, לצד דרום המגדל, יש מעיין אחד ונקרא מעיין החדש, ושם קרוב אליה מערה אחת קורין אותה אוול"ד [=בני] יעקוב. ושם כנגד המעיין, ממש לצד [צפון], בנין נאה ובתים נאים. וכל העולם אומרים כי שם קבור ר' דוסא בן הרכינס , וכן הוא האמת, ואין צדיק אחר קבור שם אלא הוא לבדו". [ר' חיים ויטאל]
"צפת תוב"ב... ותחת הפסגה מערה, ושם קבורת רבי דוסא בן הרכינס , והרכינס אביו, וצדיקים אחרים, והתוגרמים קורין לה מג'ארת יעקב". [בשינויים קלים: גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]
"וחזרנו לצפת תבב"א ... והלכנו משם [מר' כרוספדאי] אל מערה גדולה, והיא מלאה מים, מי גשמים, אמרו: רבי דוסא בן הרכינס ותנאים אחרים עמו". [איגרת אחד התלמידים לר' אברהם ישמעאל חי סנגויניטי (תלמיד האוה"ח)]
"צפת... וברחוב הערבים  שם קבר ר' דוסא בן הרכינס במערה, והם אומרים זהו מערת יעקב אבינו שבנה שם אחר שנעלם ממנו יוסף הצדיק. ואין מניחים שום אדם מישראל ליכנס במערה ההיא". [אהבת ציון; בשינויים קלים: שערי ירושלים; מבשרת ציון]
"וזכיתי להיות במערה לצד דרום, וההמון קוראים למקום ההוא מדרש שם ועבר, ושם קבורת ר' דוסא בן הרכינס". [מסעות משה]

משפחתו:
הרכינס, אביו של רבנו
יונתן אחיו הקטן של רבנו, כפי המובא בתלמוד [יבמות ט"ז א].
"אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא, ויונתן שמו, והוא מתלמידי שמאי, והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית, ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים."

מקורות:
ספרי התלמוד
ספר 'מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל'