אהלי צדיקים
English
ב"ה יום חמישי , א' תשרי ה'תשע"ח , 21/09/2017
תאריך פטירה:
כ"ד אלול  התרצ'ג
רבי ישראל מאיר הכהן - החפץ חיים

רבי ישראל מאיר הכהן (כגן) מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח 1838 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג 1933) מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה. מחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים. מכונה "החפץ חיים" על שם ספרו

החפץ חיים נולד בעיירה ז'עטיל במחוז הורדנה (היום בבלארוס), ואת ימי נעוריו בילה בלימוד תורה בוילנה, שם נודע כעילוי. נשא לאשה את אחותו החורגת, כדי שלא יווצר קרע בנישואי אמו. החפץ חיים הושפע מרבי נחומקה מהורדנא (שלמד בישיבת וולוז'ין). התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה, שם הקים ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת 1873 הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות איסור לשון הרע. ב-1884 הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו המשנה ברורה. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספריו בעילום שם. עמד בקשר עם שאר רבני אירופה בתקופתו, ובין השאר השתתף בייסוד אגודת ישראל ותמך בהקמת רשת בתי הספר לבנות בית יעקב.

מפעלו הציבורי הראשון היה בתחום שמירת הלשון, לשם כך חיבר את ספריו "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון". נודע כמי שיישם בעצמו הלכות אלו ונזהר מאוד מכל לשון הרע.

הדגיש באופן כללי את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו, ולשם כך כתב את ספרו "אהבת חסד" וספרים נוספים.

ספרו החשוב והנפוץ ביותר הוא המשנה ברורה, שהוציא בשישה כרכים בין השנים תרמ"ד-תרס"ז. זהו חיבור הלכתי על סדר אורח חיים של השולחן ערוך, שמסכם את חידושי ההלכה בספרים שהתחברו אחרי השולחן ערוך, ובמידת הצורך מכריע במחלוקות ביניהם, על פי סוגיות התלמוד וכתבי הראשונים. במקרי ספק שאין בהם הכרעה ברורה הוא ממליץ לרוב להחמיר, אך אינו מחייב. עם השנים הפך הספר לקודקס ההלכתי החשוב ביותר של הציבור האשכנזי (ובעל השפעה רבה גם על עדות המזרח).הוא סבר כי קביעת התלמוד לגבי נשים ולימוד תורה התייחסה לנסיבות מסוימות שאינן חלות עוד. הן הניחו קיומה של אווירה שבה "מסורות ומנהגים עתיקי־יומין היו מושרשים", ובנות למדו על היהדות לא באמצעות לימוד פורמלי אלא בהתבוננות בנעשה בבית. בימינו השתנו שני דברים, טען החפץ חיים. ראשית, המשפחה היהודית הייתה בתהליך של פירוק: היו משפחות שהתרחקו מהדת, אחרות הופרדו בשל גלי ההגירה ממזרח אירופה. שנית, בנות למדו לימודים כלליים וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי כדי שלא ינטשו לגמרי את היהדות. באווירה חדשה זו, חלה חובה דתית להעניק לבנות חינוך יהודי. מכאן ש"אם הדבר לא ייעשה", כתב החפץ חיים, "הן עלולות לסור לגמרי מדרך ה' ולעבור על אושיות הדת". הפסק שלו התקבל, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", מיסודה של שרה שנירר.החפץ חיים נודע גם בציפייתו לגאולה, ובמסגרת זו הוא עודד כהנים ואחרים ללמוד את הלכות עבודת הקרבנות וסדר קדשים. לשם כך חיבר את הספר "ליקוטי הלכות" ואף ייסד כולל מיוחד בישיבתו שעסק בכך



מספריו:
 

אגרות החפץ חיים (שני כרכים).
אהבת חסד, מעניין מצוות שבין אדם לחברו (הלוואה, איסורי ריבית, הכנסת אורחים, ניחום אבלים ועוד)
דבר בעתו, על מאכלות אסורות
חומת הדת, ספר מוסר, קריאה לכל איש ישראל להתחזק בעצמו ולחזק אחרים בלימוד התורה ובקיום המצוות.
חפץ חיים, שמירת הלשון, זכור למרים, שפת תמים ועוד ספרים על איסור לשון הרע ושמירת הפה.
ליקוטי הלכות (שלשה כרכים), ספר הערוך כמו פירוש הרי"ף על גמרות שעליהם לא חיבר הרי"ף
מחנה ישראל, העוסק בדילמות של התנהגות חיילים יהודים בצבא נכרי.
משנה ברורה, (ששה כרכים), פירוש על חלק אורח חיים של השולחן ערוך. ספרו זה נפוץ במהירות ומקובל כיום אצל רוב שומרי ההלכה.
נדחי ישראל, מיועד למתגוררים באזורים שמקשים על קיום חיים יהודיים.
ספר המצוות הקצר, המצוות הנוהגות בזמננו בקצור נמרץ.
פירוש על התורה.
ציפית לישועה, קובץ מאמרים על הציפייה לגאולה. הספר מעורר על החיוב לצפות לביאת המשיח יום יום בכל עת ובכל זמן, לצפות לישועת ה' למרות ירידת הדורות ועל לימוד ענייני קדשים.
קונטרס תפארת אדם, בעניין הקפת הראש והזקן,
שם עולם, מיועד למעוניינים לעשות פעולות שינציחו את זכרם.
תורה אור, אגדות חז"ל מהש"ס ממדרשים ומזוהר, המעוררות ומזכירות על לימוד התורה ובמיוחד על לימוד סדר 'קדשים "שבזה נחשב כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב עליו קרבנות וגם מקרב בזה את הגאולה ועוד כמה מעלות קדושות הנמצאות בזה" (מתוך דף השער).
תורת הבית