אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שישי , ח' כסלו ה'תשע"ט , 16/11/2018
ימי זכרון
תאריך פטירה:
כ"ט כסלו  ה'תרע"ח
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
מקום קבורה:
אומן Uman אוקראינה
מפה
הדפס
|
שלח לחבר
רבי אברהם הלוי חזן

ב"ר נחמן



רבי אברהם הלוי חזן המכונה בפי חסידי ברסלב ר' אברהם ב"ר נחמן, נולד בשנת תר"ט, לאביו רבי נחמן מטולטשין.


חייו:
רבנו היה מגדולי חסידי ברסלב בשנים שלפני מלחמת העולם השניה, ידוע היה בגדולתו ועשרות שנים התבודד רבנו ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה.

רבנו היה גאון עצום בנגלה ונסתר וקירב עשרות אנשים לדעת רבו רבי נחמן מברסלב.
על גאונותו העצומה, העיד רבי שמעון זליכובר (ר"מ בישיבת חכמי לובלין הידועה) באמרו כי רבי אברהם בקי נפלא בתורת הנגלה והנסתר גם יחד.
האדמור מראדז'ין, שהיה אחד מהגאונים הגדולים ביותר בדורו, והכיר ואף העריך את גאונותו אהב מאד להשתעשע עם רבנו בדברי תורה.


 

מגילת הסתרים:
רבי נחמן מברסלב מייסדה של חסידות ברסלב גילה מגילת סתרים אותה העביר לשניים מתלמידיו,  רבי נתן שטרנהארץ וחברו רבי נפתלי הערץ.
לאחר פטירת רבי נתן שטרנהארץ נותר רבי נפתלי הערץ היחיד בין החסידים שידע על קיומה של אותה המגילה, לכן וככל הנראה מהפחד פן היא תאבד לנצח, קרא רבי נפתלי הערץ לרבי אהרן ליפוועצקער שהיה אף הוא מגדולי חסידי ברסלב והעביר לו את מגילת הסתרים.
רבי אהרן ליפוועצקער אף הוא כקודמו, כאשר הרגיש ששעתו קרבה קרא אליו את רבי אברהם חזן והעביר את המגילה לידיו.
יש הטוענים כי רבנו העביר את מגילת הסתרים הלאה אך אין שום סימוכין לשמועה זו.
מסופר כי לפני פטירת רבנו, בעת שכבר היה חולה מאד, נכנסה צירל, בתו של רבי אהרן ליפאווצקר, שהיה זה שהעביר לו את מגילת הסתרים, אל רבנו ואמרה לו שישתדל למסור למישהו את מגלת הסתרים, כי כך מקובל מרבם רבי נחמן מברסלב, שאחד בדור צריך לדעת אותה. אולם רבנו היה אז כבר חולה מאד ואבד כבר את כח הדבור, (ולא נודע אם מסרו ולמי מסרו).

המגילה לא תפסה חלק חשוב בחייהם של חסידי ברסלב. לא עשו ממנה ענין ולא דיברו ממנה כל כך, משום שאין בה הדרכות בעבודת ה' והיא אינה בעלת חשיבות רוחנית כשאר ספרי רבי נחמן מברסלב (אם כי וודאי שלכל מילה היוצאת מפי רבי נחמן ישנה חשיבות רוחנית עצומה), שעל כן, מי שזכה וקיבלה, קיבלה, אך היא אינה תופסת מקום במשנת ברסלב כלל.

 

ארץ ישראל:
בשנת תרנ"ד, עלה רבנו לארץ ישראל - לאחר שנתן גט פיטורין לאשתו שלא הסכימה לעלות עימו - והתיישב בירושלים, בה גר במשך כ-20 שנה, כאשר מדי שנה הוא נוסע לאומן לראש השנה, חוזר, נודר שלא יצא שוב ומתיר את נדרו - מגודל געגועיו לציון רבו - מדי ערב ראש השנה.
נסיעתו האחרונה היתה בחודש אב של שנת תרע"ד, אלא שאז שוב לא יכול היה לשוב לארץ, משום מלחמת העולם השניה שפרצה באותם ימים.


 

פעולותיו:
הוא נשאר באומן, מתבודד ומקרב עוד ועוד אנשים לדרך רבו רבי נחמן מברסלב. מוסר עוד ועוד שיחות, מחזק עוד ועוד לבבות לעבודת הבורא.

על קדושתו ופרישותו העיד אביו, אחד ומיוחד רבי נחמן מטולטשין, שאמר לו: אברהם, חוץ לארץ אינה סובלת את פרישותך. ברח לך לארץ ישראל

רבנו אשר היה אמן הלשון, ניצל את כשרונו הברוך על מנת להנחיל את תורת ברסלב לדורות הבאים. הוא, שהיה אמון על דיוק במסורת, על העברת כל שיחה תוך שימת לב ודגש על איך היא נאמרה, דייק כמלא נימה בהעברתו ובהקדמתו לספרו "אנשי מוהר"ן" (כוכבי אור, אנשי מוהר"ן, ראשית דבר) הוא כותב "ואחר כל אלה גם את הדברים אשר שמעתי מהם בדרך ההשתלשלות מפה לפה, שלא נודע לי היטב מי ומי האנשים שהגיע אלי הסיפור על ידם, לא רציתי לכתוב מפחד הטעויות השכיחות בסיפורים אלו (וכנודע מדברי מוהרנ"ת ז"ל בענין מאמר חז"ל שהתירו לכתוב תורה שבע"פ)"...

תורת ברסלב, המבוססת על התורה שבכתב שבה, כפי שהיא מבוססת על התורה שבעל פה שבה, העבירה מדור לדור את השיחות, המדייקים ומסבירים פעמים רבות את כוונת רבי נחמן מברסלב. עד זמנו של רבנו, לא נכתבו השיחות, אלא הועברו מפה לאוזן.
משראה רבנו שבמשך השנים פוחת הדיוק בשיחות - שהוא הוא עיקרן - נטל על עצמו לבררן ולהעלותם על הספר.


 

דייקן ואיש אמת:
למידת הדיוק שלו, נוכל להביא את הדוגמא הבאה: רבנו נשאל פעם לגבי נכונותה של שיחה שאמר רבי נתן שטרנהארץ "ארץ ישראל, ארץ ישראל - אבער אומן..." [=אבל אומן...] כלומר, שרבי נתן התכוון להפליג מאד בחשיבותה של העיר אומן. רבי אברהם אישר את נכונותה, אך אמר כי לא אמר זאת [את המילים אבער אומן - אבל אומן] בנימה מפליגה כל כך...


 

פטירתו:
בראש השנה של שנת תרע"ח, נפל רבי אברהם למשכב ממנו לא קם עוד. מיום ליום גברה חולשתו, עד לימי חנוכה ובכ"ט כסליו תרע"ח, יצאה נשמתו בקדושה.

רבי אברהם נטמן בבית החיים החדש בעיר אומן, ועל מצבתו, אז, נרשם רק פ"נ [=פה נטמן] ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי חזן מארץ ישראל.

 

חיבוריו:
ביאור הליקוטים - על ליקוטי מוהר"ן.
אנשי מוהר"ן.
כוכבי אור.

חיבורו העיקרי של רבנו הוא ביאור הליקוטים, ביאור עמוק ונפלא על ליקוטי מוהר"ן, אותו כתב משך שנים ארוכות כקונטרסים, בהקדמתו לבאור הליקוטים העלה רבנו את שמנה עשרה הכללים ללימוד ליקוטי מוהר"ן, אותם ניסח בקצרה, מאוחר יותר, רבי שמואל הורביץ - שהדפיס את הספר.

 

מקום קבורתו:
לאחר נפילת מסך הברזל, הגיעו חסידי ברסלב לבית החיים בו היה קבור רבנו, ומה הזדעזעו לראות כי המקום כולו נהרס והמצבות שבו נעלמו.
קבריהם של רבנו, רבי נפתלי הערץ, רבי געצ'י ועוד מחשובי החסידים, נעלמו ואיש לא ידע את מקום קבורתם.

בשנת תשנ"ט בערך, נסע הרב ישראל מאיר גבאי יחד עם רבי יואל שטרקס, בנו של רבי נחום שטרקס ואחיו של רבי נחמן שטרקס (סבו של יוסל'ה שוכמכר).
רבי יואל שטרקס עדיין זכר היטב את רבנו אשר היה מתארח בביתם פעמים רבות, גם מקום קבורתו של רבנו עדיין היה חרוט בזכרונו.
בעזרת תצלומי אוויר ועדותו של רבי יואל שטרקס, גילה הרב ישראל מאיר גבאי את מקום קבורתו המדוייק של רבנו והקים מציבה במקום.


 

מקורות:
ארכיון אהלי צדיקים
שער ברסלב: תולדות חייו - מגילת סתרים