אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שישי , ל' תשרי ה'תשע"ח , 20/10/2017
ימי זכרון
תאריך פטירה:
כ"ח אב  ה-תרנ"ג
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
מקום קבורה:
וורשה - פולין
מפה
הדפס
|
שלח לחבר
נפתלי צבי יהודה ברלין - הנצי"ב
ב"ר יעקב


הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, (כונה בפי בני דורו: ר' הירש לייב) (כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) הידוע בשם הנצי"ב מוולוז'ין, היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
הנצי"ב היה בכור לאביו, יעקב, שהיה סוחר ותלמיד חכם בעיר מיר. אביו היה מיוחס מצד אביו דור שישי לרבי אלחנן מברלין, מבעלי התוספות, ומצד אימו הגיע ייחוסו עד רבי מאיר אייזנשטט, בעל מחבר שו"ת פנים מאירות. הנצי"ב התחנך בישיבת מיר עד גיל 13 וחצי, אז לקחו ר' יצחק מוולוז'ין, ראש ישיבת וולוז'ין, כחתן לביתו ריינה-בתיה
עם נישואיו התמסר הנצי"ב להתעמקות בתורה, כעשרים שנים עסק רק בלימוד, וסיפורים רווחו על שקדנותו המופלגת. בנו של הנצי"ב, הרב מאיר בר-אילן, מספר שבתחילה לא נודעה גדלותו המיוחדת של הנצי"ב עקב צניעותו. חליפת מכתבים בין הנצי"ב לאחד מגדולי ישראל בדורו, ר' דוד לוריא היא זו שהעמידה את חותנו, יצחק מוולוז'ין, על גדולתו של חתנו‏‏‏ ומשנת תר"ז הוא נתבקש להעביר שיעורים בישיבת וולז'ין.

כשנפטר חמיו שנת תר"ט נעשה חתנו הראשון, ר' אליעזר יצחק, לראש ישיבה והנצי"ב מִשְנֶה לו. מותו בגיל צעיר של חתן זה, בשנת תרי"ג (1853), הביא להכתרתו של הנצי"ב כראש הישיבה. מתחרה על הנהגת הישיבה היה לו באותו זמן אבי שושלת בריסק, ר' יוסף דב בר סולובייצ'יק. השניים כיהנו זמן מה יחדיו, אך חילוקי הדעות והחיכוכים ביניהם היו רבים. הנצי"ב הצטיין בבקיאות ובפשטות, ואילו ר' יוסף-דוב בפלפלנות ובחריפות. ארבעה מגדולי הרבנים באותו הדור, ביניהם ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה, התערבו במחלוקת שנוצרה והעמידה בסכנה את קיום הישיבה, והכריעו לזכותו של הנצי"ב. רבי יוסף בר נאלץ לעזוב את הישיבה. עם זאת, אחר כך באו שתי המשפחות בקשרי חיתון. נכדתו של הנצי"ב, בת חתנו ר' רפאל שפירא, נישאה לר' חיים סולובייצ'יק, וזה לימד בישיבה בעשור האחרון לקיומה.

בשנת תרל"א נפטרה אשתו, אם בנו ר' חיים ברלין. לאחר מותה נשא הנצי"ב את בת אחותו, בתיה מרים, ביתו של בעל ה"ערוך השולחן", רבי יחיאל מיכל אפשטיין, שהייתה צעירה ממנו בכשלושים שנה. לזוג נולדו שני הבנים: רבי יעקב ורבי מאיר ברלין (לימים בר-אילן)
לאחר שהזקין ביקש למנות במקומו את בנו, ר' חיים, רבה של מוסקבה, אך חלק מהתלמידים התנגדו, כי רצו את הרב חיים סולובייצ'יק. תסיסה זו גרמה בסופו של דבר להלשנה לשלטונות על "תפקודה הלקוי" של הישיבה, שהביאה להתערבות שר ההשכלה הרוסי.ישיבת וולוז'ין נסגרה בסופו של דבר בשל הלחץ בלתי פוסק שהפעילו השלטונות הרוסיים על הנצי"ב. הטענה הרווחת היא שהנצי"ב החליט לסגור את הישיבה, כדי שלא ילמדו בה רוסית. אך למעשה הוא הסכים ללימוד של השפה הרוסית מחוץ לכתלי הישיבה, כפי שהוא כותב: "אם יצטרכו על פי המלכות ללמוד למודי חול גם כן, יהא בהשגחה מהרב וראשי ישראל, שיהא המורה ירא אלוהים" (שו"ת משיב דבר, א, סי' מ"ד), אולם דבר זה לא סיפק את שר החינוך הרוסי, שדרש בתרנ"א (1891), שעות לימוד רבות ללימודי חול, משעה 9 בבוקר ועד שעה 3 אחר הצהריים, שלא יהיו לימודים בערב, שלא ילמדו יותר מעשר שעות ביום ושכל הצוות של הישיבה יהיו בעלי דיפלומות‏ לדרישות אלו לא יכול היה הנצי"ב להסכים והישיבה נסגרה. עם סגירת הישיבה בשבט תרנ"ב (פברואר 1892) גורשו גם ראשיה מהאזור. הנצי"ב חלה בשל התמוטטות מפעל חייו עליו שקד 38 שנים, והדאגה הרבה בשל החובות הכבדים של הישיבה (9,000 רובלים) לא הטיבה איתו. בריאותו הדרדרה, והוא אף חלה בשיתוק. מחלתו זו מנעה ממנו לממש את רצונו לעלות לארץ ישראל. כעבור כשנה וחצי, בכ"ח באב תרנ"ג, הלך לעולמו, בהיותו בוורשה. על שמו נקרא קיבוץ עין הנצי"ב ועין יהודה.



ספריו:
ספרי עם עמק הנצי"ב – חלק א
דבר העמק - על הנ"ך
העמק שאלה - על שאילתות דרב אחאי גאון
ברכת הנצי"ב - על המכילתא
רינה של תורה - על שיר השירים
אגרות הנצי"ב
דרשות הנצי"ב