אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שישי , ח' כסלו ה'תשע"ט , 16/11/2018
ימי זכרון
תאריך פטירה:
ד' אב  ה'תש"א
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
LODIA 10
מקום קבורה:
לבוב (למברג) Lviv שבאוקראינה
מפה
הדפס
|
שלח לחבר
רבי בן ציון הלברשטאם - האדמו"ר מבאבוב

רבי בן ציון הלברשטאם - האדמו"ר מבאבוב, נולד בי' אייר שנת ה'תרל"ד, בעיר בוקובסק שבגליציה, לאביו רבי שלמה הלברשטאם (האדמו"ר הראשון מבאבוב) ולאמו ע"ה בת רבי יהושע מקאמינקא.

חייו:
אביו רבי שלמה פתח ישיבה בעיר וישניצה ובשנת ה'תרנ"ב עבר יחד עם משפחתו לדור בעיר באבוב עקב מחלתו (ועל שם עיר זו נקרא האדמו"ר מבאבוב).
את הישיבה הותיר רבי שלמה בידי רבנו ובכל אותה תקופה שמש רבנו כראש הישיבה עד לתקופה בה נחלש אביו והוצרך לבוא אף הוא לבאבוב ולתמוך בו.

נישואיו:
רבנו נשא לאשה את בתו של רבי נפתלי ממעליץ - רופשיץ, ובזיוו"ש חתן דוד זקנו רבי שלום אליעזר מראצפערד.

אדמו"רותו:
כאשר החריף מצב בריאותו של רבי שלמה החל רבנו לנהל את עדת החסידים במקום אביו ולאחר שנפטר בראש חודש תמוז שנת ה'תרס"ה הכתירו החסידים את רבנו לאדמו"ר.

מלחמת העולם הראשונה:
בשנת התרע"ד בתקופת מלחמת העולם הראשונה הוצרך רבנו לברוח מבאבוב ותקופת מה היה רבנו פליט באוסטריה.
בשנת ה'תרע"ט, כאשר נגמרה המלחמה חזר רבנו לפולין והקים מחדש את ישיבתו בעיר באבוב  אשר נקראה בשם "עץ חיים".
בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשניה, פרחה הישיבה, ואף הקימה עשרות סניפים בכל רחבי גליציה.

פעולותיו:
בשנת ה'רפ"ח הקים רבנו את "ארגון רבני מערב גליציה".
רבנו יסד ישיבות רבות והתמקד בעיקר בהצלת בני הנוער בגליציה אשר בחלקם הגדול נמשכו להשכלה.
רבנו נודע כבעל מנגן מופלא וכמלחין מוכשר אשר ניגוניו הושרו בפיות רבבות ואלפים.

בשנת ה'תרצ"ב עבר רבנו להתגורר בטשיבין, שם גר עד לשנת ה'תרצ"ז.

מלחמת העולם השניה:
בשנת ה'ת"ש כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, עזב רבנו את פולין וברח לברית המועצות, רבנו התגורר בלבוב בביתו של רבי אליהו אביגדור ברינר שהיה אחד מחסידיו.
כאשר פלשו הנאצים לברית המועצות, החביאו רבי אליהו אביגדור באחד מחדרי הבית אשר היה מוסתר על ידי כוננית.
אחד מחברי המשפחה
ניסה לשכנע את רבנו כי יאות לצאת ממקום מסתורו, בטענה שהגרמנים מגלים אכזריות רבה יותר כלפי אלו הנתפסים במקומות מסתור. כמו כן טען שהגרמנים יכבדו את המסמכים הרשמיים של הרב, שהעידו על היותו תושב זר.
תחילה הרב לא קיבל את הטיעונים האלה, אך בסופו של דבר השתכנע ורבנו יצא ממקום מסתרו והתמקם בגלוי באחד מחדרי הדירה.

בשנת ה'תש"א השכם בבוקרו של א' אב, החלו קבוצות של איכרים מכפרי הסביבה לנהור ללבוב.
הם התגודדו באזור תחנת המשטרה, ומשם יצאו לרחובות, מלווים בשוטרים אוקראינים, והחלו תוקפים כל יהודי שנקרה בדרכם בעזרת אלות, סכינים וגרזנים.
קבוצות שלמות של יהודים הובלו לבית הקברות ונרצחו בברוטאליות איומה.

שנים לפני כן ביום זה נרצח המנהיג הצבאי האוקראיני 'סמיון פטליורה' בפריז, ע"י יהודי בשם שלום שוורצבארד, כנקמה על רצח אלפי יהודים  במלחמת העולם הראשונה.
לכן אישרו הגרמנים לאוקראינים לציין את יום השנה הזה בפוגרומים רצחניים ביהודי העיר.
במשך שלושה ימים המשיך ההמון האוקראיני במהומות במחוז לבוב, לקחו קבוצות יהודים לבית הקברות היהודי ולכלא לונצ'קי וטבחו בהם.
חלקם החליט להתרכז בעשירים ובמכובדים שביהודים ושמו של רבי אליהו אביגדור ברינר, אצלו התאכסן הרב, היה ברשימה בשל עושרו ומעמדו.

בערך בשעה שש אחר הצהריים של אותו יום, בזמן שרבנו הסיר את התפילין של רבנו תם, נפתחה הדלת בפתאומיות וצעיר אוקראיני נכנס יחד עם הממונה המקומי על הבניין והחלו לקחת את יושבי הבית, כאשר ראה האוקראיני את רבנו הסיק כנראה מלבושו כי המדובר ביהודי מכובד והורה לו להתלוות אליו, רבי משה אהרן הלברשטאם בנו הצעיר של רבנו, אשר ראה את אביו נלקח מן הבית, התחנן בפני האוקראיני כי יאות לצרפו אל אביו החלוש כדי שיוכל לעזור לו, בתחילה סרב האוקראיני אך לבסוף נעתר לבקשתו ולקח עמו גם את רבי משה אהרון.

השוטרים העמידו אותם בטור של שלשות, והורו להם לצעוד, הרב שהיה חלש מכדי לעמוד בקצב הצעידה המהיר עבר לסוף הטור, דבר שגרם לשוטרים להכותו באלותיהם ולהורות לו להזדרז.
רבי אליהו אביגדור ברינר אחז בידו האחת של רבנו ובנו רבי משה אהרן אחז בידו השניה, עד אשר הגיעו למפקדת הגסטאפו.
עד ראייה סיפר שהוא ראה מחלונו את רבנו שהיה לבוש בבגדי השבת שלו, מותקף על ידי החיילים האוקראינים האכזריים אשר הכו אותו בראשו עם קתות רוביהם, ובכל פעם כאשר נפלה הכיפה מעל ראשו רכן רבנו ארצה כדי להרימה, והם הכו אותו ביתר עוז.

בשבת הובאו שבויים נוספים, ביניהם היו רבי איצ'ה לסר חסידו של רבנו, ושלושה מחתניו שהסתתרו בביתו של רבי אליהו אביגדור ברינר, היו אלה רבי יחזקאל הלברשטאם, רבי משה סטמפל, ורבי שלמה רובין. ארבעתם הובאו לבניין הגסטאפו.

ביום שני ד' אב, לאחר שלושה ימים בהם התייסרו השבויים נלקחו כולם ליער יאנובר אשר בפאתי העיר.
20,000 יהודים נטבחו באותו יום, ביניהם הרב, בנו ושלושת חתניו.
הי"ד

מספריו:
קדושת ציון

מילדיו:
רבי משה אהרן הי"ד, נרצח יחד עם אביו ביער יאנובר.
רבי שלמה, ממשיך דרכו של אביו והאדמו"ר השלישי בשושולת באבוב.
בתו, אשת רבי יחזקאל
בתו, אשת רבי משה סטמפל
בתו, אשת רבי שלמה רובין

____________________________________________________

כתבות קשורות לחץ כאן