אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שלישי , ה' אדר ה'תשע"ח , 20/02/2018
ימי זכרון
תאריך פטירה:
א' אדר  ד-תתקנ"ד
דרכי גישה
כתובת בית הקברות:
כביש הגישה לכפר כבול הוא מכביש 70. לבאים מצפון [עכו-צפת] לאחר כ-1.8 ק"מ מצומת יבור פונים שמאלה. לבאים מדרום כ-8 ק"מ מצומת סומך פונים ימינה. ממשיכים מהכניסה הראשית 2.1 ק"מ עד לכיכר הראשונה. ממשיכים לאחריה ישר עוד כ-700 מטר עד לכיכר השניה. ממשיכים לאחריה ישר עוד כ-300 מטר עד להצטלבות דרכים. פונים ימינה וממשיכים עם הכביש שמאלה בעליה כ-400 מטר. משמאל לכביש [ליד תיבות הדואר] עולים כ-20 מטר עד לשער הירוק של בית הקברות [העליון], בתוכו [מצד ימין ליד הגדר] מבנה אבנים חרב (מערה בנויה בתוכו) – קבר הנביא מיכה המורשתי. בהר שכנגד קברו של מיכה, [כקילומטר אוירי דרומית לציון], מערה המצויינת במפות העתיקות 'מערת אל-חאדר', ובמפות העכשוויות 'מערת זכאי' [המופיע במדרש כתושב כבול]. יתכן כי זו המערה שציינו עולי הרגל [ר' יוסף סופר] שמשם יוצא הקול בליל תשעה באב, ראה להלן, על אף שבחיבת ירושלים ציינה ליד מערת האבן עזרא, ולא מחוץ לעיר, אך נראה כי לא ראה אותה אלא תיאר סיפור של זקן מהכפר.
מקום קבורה:

הצג את קברי צדיקים בגליל במפה גדולה יותר
רבי אברהם אבן עזרא זיע"א



רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא היה משורר ומפרשני המקרא הבולטים עסק גם באסטרולוגיה, חייו של אבן עזרא נחלקים לשתי תקופות, הנבדלות זו מזו במקום מגוריו ובאופי פעילותו.
 

בתקופת חייו הראשונה ישב בעיר טודלה שבספרד, וממנה יצא לנדודים בארצות שונות. נפגש עם חכמים שונים, ובהם רבי יהודה הלוי זיע"א שנלווה אליו באחת מנסיעותיו לאפריקה. מטודילה עבר לשבת בקרודובה. בתקופה זו הרבה לחבר שירים, ונראה שהשירה הייתה אז עיקר עיסוקו ועל כן כינה עצמו בשם "אברהם השׁר". באותן שנים חיבר את רוב שירי השבח והידידות שנכללו בספרו שלו.

בתקופה השנייה בחייו  (תתק"ד- תתקכ"ד),כתב כמעט את כל ספריו, תוך שהוא נודד במדינות אירופה הנוצרית. הוא נשא בגאון את הכינוי "אברהם הספרדי", תוך שהוא כותב בעברית ובכך מפיץ את חוכמת יהדות ספרד וצפון אפריקה, אשר הייתה כתובה ברובה בערבית יהודית.

 

תחילה ישב  ברומא בשיר "שמע אמרי שפר" כתב: "ומארצו נפרד אשר היא בספרד ואל רומי ירד בנפש נבהלת".

 

מחיבוריו:

  • פירוש על חמש מגילות
  • מאזני לשון קודש (=מאזנים)
  • פירוש לספרים איוב ודניאל
  • תירגם מערבית את שלושת ספרי הדקדוק של ר' יהודה אבן חיו'ג.
  • פירושו הקצר על התורה.
  • פירוש על נביאים ראשונים (אבד).
  • פירוש על ספר ישעיהו
  • ספר היסוד (אבד).
  • "שפת יתר", ספר דקדוק בכתב יד (שנקרא בטעות "ספר היסוד").
  • ספר הגנה על רס'ג מפני תלמידו דונש בן לברט
  • "ספר העיבור": על לוח שנה
  • "ספר המספר".
  • "שפה ברורה" 
  • "ספר הלוחות": לוחות אסטרונומיים
  • "ספר השם".
  • פירושו הארוך על התורה, ממנו נותרו קטעים מספר בראשית ספר שמות בשלמותו (אפשר שגם אותו לא סיים).
  • פירוש על דניאל, תהילים, תרי עשר, פירוש שני על מגילת אסתר ופירוש שני על שיר השירים
  • "ספר האחד": על המספרים 9-1.

 

מעבר לגדלותו התורנית ולפרושיו המקרא, חיבר רבי אברהם מאות שירי קודש שהפכו עם השנים לנכסי צאן ברזל של העם היהודי בניהם הפיוטים - כי אשמרה שבת - אגדלך - לך אלי תשוקתי (הנאמר בערב יוה"כ) ועוד.

 

בכתב יד אחד שבספריה הלאומית בווינה מסופר: "וביום שני בר"ח אדר ראשון שנת ד' תתקכ"ז (צ"ל תתקכ"ד) נפטר אבן עזרא והוא בן ע"ה וכתב סימן לעצמו בשנת פטירתו כתיבת ידו: ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון אף העולם".