אהלי צדיקים
English
ב"ה יום שישי , ח' כסלו ה'תשע"ט , 16/11/2018
חדשות כלליות ומאמרים

סטנוב: ביקרו‚ וגילו שהיום הוא יום ההילולא!

מכון אהלי צדיקים / ו' שבט ה'תש"ע
מתי הוא יום ההילולא של הרה"ק רבי ישראל חריף‚ ביום שישי שעבר‚ ער"ח שבט או ביום שישי הזה‚ "ערב שבת קודש פרשת בא"‚ ז' שבט‚ כפי המובא ב"שבחי הבעל שם טוב"‚ שמקורו הוא ספרו של רבי ישראל‚ "תפארת ישראל" (מהדורת וורשא תרל"א‚ שם כתב נכדו את קיצור תולדותיו)?
 מתי הוא יום ההילולא של הרה"ק רבי ישראל חריף, ביום שישי שעבר, ער"ח שבט או ביום שישי הזה, "ערב שבת קודש פרשת בא", ז′ שבט, כפי המובא ב"שבחי הבעל שם טוב", שמקורו הוא ספרו של רבי ישראל, "תפארת ישראל" (מהדורת וורשא תרל"א, שם כתב נכדו את קיצור תולדותיו)?

מאות ספרים נפתחו במהלך המחקר, לכתיבת הביוגרפיה של רבי ישראל, במכון אהלי צדיקים, ובכולם, אם מופיע יום ההילולא שלו, נכתב כי הוא נפטר ב"ערב שבת קודש פרשת בא, שנת תקמ"א". ערב שבת קודש פרשת בא, בשנת תקמ"א, יצא ביום ז′ שבט (בדיוק כמו בשנה זו, תש"ע).
 
אולם, במסגרת פעילותה של אגודת אהלי צדיקים בבית הקברות בסטנוב, לפני שנים מספר, בעת ניקוי בית הקברות ושיקום המצבות, נמצאה מצבתו המקורית של רבי ישראל חריף. היא שופצה והועמדה במקומה, אולם בדרך מקרה לא שם הרב ישראל מאיר גבאי לתאריך הפטירה המצוין על המצבה.
 
בערב ראש חודש שבט, הגיעה לסטאנוב קבוצת חסידים בראשות המשפיע הרה"ח ר′ אברהם שור, להתפלל על ציונו של אב"ד סטאנוב, הרה"ק רבי אלכסנדר סנדר מרגליות, הטמון בסמיכות לרבי ישראל חריף. לאחר שהתפללו על ציון בעל ההילולא, ופנו להתפלל בציון רבי ישראל, שם הרב שור את ליבו כי התאריך הרשום על המצבה הינו ער"ח שבט – היום בו היו שם – ולא ז′ שבט, כפי שידע כל השנים וכפי שמופיע בספרים!
 
במקביל, בלילה הקודם, כאשר עמלנו אנו במכון על כתיבת הביוגרפיה, ובדקנו את תמונות הציון (על מנת להעלות ביוגרפיה מקוצרת לאתר), נוכחנו גם אנו כי התאריך הכתוב על המצבה הוא בער"ח שבט, יום המחרת!
 
מה מקור הטעות, לא ידוע. אולם כמו בשנה זו, ערב ראש חודש שבט, חל בדיוק שבוע אחד קודם לכן, ביום שישי, ערב שבת קודש פרשת וארא – ואולי זה מקור הטעות.
 
 
מיהו רבי ישראל חריף?

תאריך לידתו המדויק של רבי ישראל חריף אינו ידוע, אולם בהסכמתו של הרה"ק רבי ישעיה שור, אבד"ק יאסי שברומניה, לספרו "תפארת ישראל", הוא כותב כי סבו, אבי אמו, סיפר לו כי רבי ישראל היה בן שמונים וחמש בעת פטירתו, ואם כן, רבי ישראל לאביו, רבי שלמה, בשנת תנ"ו.
משפחתו הייתה מיוחסת מאוד והוא היה נכדו של "הרב המפורסם בכל קצוי ארץ, רבי אברהם מסטנוב זצוקללה"ה" (תפארת ישראל, וורשא תרל"א).
 
בהגיעו לפרקו, נשא רבי ישראל לאשה את בתו של רבי יחיאל ממיקולייב, נין ונכד לרבי יחיאל מנעמירוב שנרצח בפרעות ת"ח-ת"ט (פרעות חמלניצקי).
 
גם בעירו, סטאנוב, שהיתה "מלאה חכמים וסופרים", כפי שכותב רבי יוסף שאול נתנזון (בעל שואל ומשיב) בהסכמתו ל"תפארת ישראל", נודע רבי ישראל כגאון וחריף, ועל כן כונה "רבי ישראל חריף" או "רבי ישראל הגדול", "כי גדלוהו מכל אחיו ורוממוהו מכל הלומדיטם הגדולים המופלגים אשר היו בימיו, והוא עלה על כולם ואין דומה לו" (לשונו של רבי אריה לייב מבוליחוב, בעל "ערוגות הבושם" במכתב לנכדו של רבי ישראל).
 
הערצתם של גדולי ישראל, בדורו ובדורות מאוחרים יותר, לרבי ישראל, באה לידי ביטוי בהסכמות הנלהבות שכתבו לו בעת שהודפס הספר, שנים לאחר פטירתו של רבי ישראל, ביניהם הגאון רבי יוסף שאול נתנזון (בעל "שואל ומשיב"), הגאון רבי שלמה קלוגר, הגאון רבי ישעיה שור, הרה"ק רבי יצחק מסקווירא, הרה"ק רבי מנחם מנדל מויז′ניץ, הרה"ק רבי דוד מטולנא, שלשת האחים הקדושים, בניו של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז′ין, האדמו"רים מסדיגורא, שטפנשט וטשורטקוב, הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל ועוד, וכמעט בכל ההסכמות הללו נאמר כי קניית והחזקת הספר הקדוש תפארת ישראל היא סגולה לברכה ולהצלחה לכל בני הבית".
 
בהסכמותיהם, מהללים ומשבחים גדולי אותו דור (כ-90 שנה לאחר פטירתו) את רבי ישראל. בהמשך לדבריו של הגאון רבי יסוף שאול נתנזון, המביאם בשם זקנו, הרה"ק רבי דוב בעריש הלפרין, הוא מספר בלשונו המליצית הנפלאה "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינוב, וצלחה עליו [על רבי ישראל חריף] רוח גבורה והכה את האריה בימי השלג כדרשת חז"ל ... עוד היה ידיו רב לו בנסתרות ומגוויית האר"י [ז"ל] רדה דבש הרבה ... והיה מחבריא קדישא חבורת הבעש"ט הק′ נבג"מ".
 
רבי ישראל היה מגדולי הלוחמים כנגד כתות השבתאים ("חסידי" משיח השקר שבתאי צבי ימ"ש) והפרנקיסטים שר"י (תלמידיו של תלמידו של ש"צ, יעקב פראנק ימ"ש) שהחלו לפרוח שוב בימיו באזורו ובאזור גליציה כולו. במכתבו של רבי אריה ליב מבוליחוב אף מופיע סיפור, שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה, "ושום אדם לא היה ביכלתו לכוון דבריהם לצרפם ולקרותם. והביאו אל הגאון רבי ישראל חריף, ותיכף, ברוב חכמתו, מצא חידתם ונגלה נבלתם וטומאתם. כי מצא המפתח והסוד שלהם, וגילה לעין כל עד שהיו נקראים כל אגרתם ומצאו כי בשוליהם טומאתם וטמא טמא יקראו, ואז התחילו לרדוף אותם ולגרשם ולהדפם ולהבדילם מקהל ישראל, והכל היה על ידו".
 
יחסים מיוחדים היו לו לרבי ישראל עם קדוש ישראל רבינו הבעל שם טוב זיע"א. ומעשה התקרבותו אליו – כך היה: בצעירותו היה מגדולי המתנגדים על הבעל שם טוב ודרכו, ומסופר שפעם, כאשר הוצרך לברוח מעירו סטנוב בגלל איזו עלילה שהעלילו עליו (יש אומרים שנאלץ לברוח משום מלחמתו בפרנקיסטים), וברח למזיבוז וישב בבית הבעש"ט. הבעש"ט קירבו מאד, והיה יושב לאכול עימו כל יום בצהרים, באחד הימים שלח הבעש"ט לקרא לר′ ישראל כדי לאכול עימו כמו בכל יום, אך רבי ישראל לא הגיע. נכנס הבעש"ט לחדרו של רבי ישראל וראה שיושב רכון על הספרים ומתעמק בגמרא שלפניו, שאל אותו מדוע אינו בא לאכול עימו כבכל יום והשיב לו רבי ישראל כי הוא עסוק בכמה קושיות שעלו לו על התוס′ בגמרא שלפניו, התחיל הבעש"ט להרצות בפניו הקושיות ותירץ את את כולם אחת לאחת, ומאז קיבל על עצמו רבי ישראל את מרות הבעש"ט, והיה לאחד מבחירי החבריא קדישא המובחרים. בדור מאוחר יותר סיפר כך גם האדמו"ר הרה"ק רבי יעקב ישראל מצ′רקס לתלמידיו, כי הבעש"ט חיבב ביותר את רבינו וכי תמיד כאשר היה מרן הבעש"ט מגיע לסטנוב היה מתארח אצל רבנו.
 
בשנת ה′תקמ"א, ער"ח שבט (כפי שמופיע על מצבתו, כאמור) עלתה נשמתו בסערה השמיימה.
 
ספריו:
תפארת ישראל, עה"ת בדרך הקבלה.
מפרשי שם, על שמות בקבלה, הספר לא יצא לאור
 
ילדיו:
רבי דוד אב"ד סטנוב, סמאטרוטש וזוואניץ
רבי אלקנה אב"ד פלטישאן
 
 
ציון רבי ישראל חריף
ציון רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
המציבה שהעמידה האגודה מצידו השני של הציון
המציבה שהעמידה האגודה מצידו השני של הציון
אהלי צדיקים
ציון רבי ישראל חריף
ציון רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
ציון רבי ישראל חריף
ציון רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
האהל שעל ציון רבי ישראל חריף
האהל שעל ציון רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
האהל שעל ציון רבי ישראל חריף
האהל שעל ציון רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
בית הכנסת העתיק בסטנוב
בית הכנסת העתיק בסטנוב
אהלי צדיקים
בית הקברות
בית הקברות
אהלי צדיקים
בית הכנסת העתיק בסטנוב
בית הכנסת העתיק בסטנוב
ציון הרה"ק רבי ישראל חריף
ציון הרה"ק רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
מתפלילם בציון הרה"ק רבי ישראל חריף
מתפלילם בציון הרה"ק רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים
מתפלילם בציון הרה"ק רבי ישראל חריף
מתפלילם בציון הרה"ק רבי ישראל חריף
אהלי צדיקים